זוגיות בין אזרח ישראלי לזר – כל מה שרצית לדעת!
תופעה נפוצה התופסת תאוצה רבה בשנים האחרונות היא קיומם של בני זוג “מעורבים”, הכוונה למשל לאזרח ישראלי שנמצאת בזוגיות לדוגמא עם עובדת זרה מהפיליפינים. רבים מהישראלים אינם יודעים כיצד יש לפעול מול הרשויות הרלוונטיות בבקשה להסדרת מעמד בישראל ואינם מודעים לעובדה כי התנהלותם בהליך היא קריטית להמשך קיום הקשר הזוגי בישראל.
במאמר זה אתן מספר טיפים חשובים לזוגות שכאלה, אשר מעוניינים להסדיר את מעמדם של בן או בת הזוג שלהם בישראל.
קיימות שתי אופציות להסדרת מעמד בן הזוג בישראל:
א. הסדרת מעמד בין “ידועים בציבור” (ללא נישואין) – אופציה זו מתאימה לבני זוג שמנהלים משק בית משותף תחת אותה קורת גג וחיים משותפים, ללא קשר נישואין. יודגש כי ההליך הוא ארוך (כ-7 שנים בסה”כ) ובמהלכו מתבצעות בדיקות שונות לעניין “כנות הקשר” ומרכז חיים משותף אחת לשנה. הבדיקות כוללות המצאת שלל מסמכים וריאיון הכולל חקירה אישית עם כל אחד מבני הזוג.
ב. הסדרת מעמד באמצעות קשר נישואין – כיום זוגות מעורבים המעוניינים להינשא יוכלו לעשות זאת בשמחה, אולם מחוץ לגבולות מדינת ישראל. בישראל מוסד הנישואין הינו בסמכות בית הדין הרבני וכפועל יוצא מכך, בן זוג שאינו יהודי לא יוכל להינשא ברבנות. מדינת ישראל אינה מאשרת נישואין אזרחיים בשטחה ולכן על בני הזוג לצאת מגבולות מדינת ישראל ולהינשא.
יש לזכור כי הליך זה כולל בתוכו מן הסתם, הוצאות כספיות גבוהות (כרטיסי טיסה, אגרות, שהות, אימות ותרגום המסמכים). כמו כן, בעייתיות נוספת היא הצורך ביציאת שני בני הזוג לחו”ל להינשא ובדרך כלל ללא אשרה, ובן הזוג הזר יכול למצוא עצמו מסורב כניסה בישראל, שכן לפי נהלי משרד הפנים, בן הזוג הנשוי צריך להזמין את בן הזוג הזר מראש. ההליך קצר יותר באופן יחסי, מהליך חיים משותפים בין ידועים בציבור ואורך בין 4-6 שנים.
הערה: ניתן לפתוח תיק במחלקת אשרות ע”ב ידועים בציבור לבקשה ע”ב נישואין.
היכן נפתח תיק?
לאחר שהחלטתם באיזה הליך אתם בוחרים, יש לתאם מראש פגישה במחלקת אשרות במשרד הפנים באזור המגורים של האזרח הישראלי. בדרך כלל המתנה לפתיחת תיק ראשונית במחלקת אשרות אורכת בין 3-6 חודשים, תלוי בלשכה הרלוונטית.
מסמכי חובה לבן הזוג הזר בפתיחת תיק חיים משותפים במחלקת אשרות:
1. תעודת לידה של בן הזוג הזר מתורגמת ומאומתת.
2. תעודת יושר מתורגמת ומאומתת.
3. תעודת גירושין / תעודת מצב אישי מתורגמת ומאומתת.
4. תעודת נישואין – בהליך לפי קשר נישואין.
אישור אפוסטיל על גבי מסמכים רשמיים
בהתאם לנהלי רשות האוכלוסין וההגירה, על כל המסמכים הרשמיים מהמדינה הזרה להיות מאומתים ומאושרים בחותמת “אפוסטיל”.
מהי חותמת “אפוסטיל”? בעבר כדי שמדינה תכיר במסמך רשמי שהפיקה מדינה זרה הייתה שרשרת חתימות מסורבלת וארוכה. בשנת מדובר בחותמת המהווה אישור לכך שהמסמך הרשמי שהוצג מהמדינה הזרה הינו מקורי ואותנטי. בשנת 1961 נחתמה אמנת האג שהינה אמנה בינלאומית אשר מטרתה פישוט הליך ההכרה במסמכים ציבוריים שהונפקו על ידי רשויות המדינה הזרה. קיימת רשימה של מדינות החתומות על האמנה ובין היתר גם מדינת ישראל חתמה ואשררה אמנה זו.
מסמכים נוספים הנדרשים בפתיחת תיק חיים משותפים:
א. הוכחות קיום קשר זוגי: תמונות משותפות, מכתבים, הודעות וואסטסאפ, פייסבוק, טוויטר, SMS וכו’.
ב. מכתבי המלצות מחברים ומכרים.
ג. הוכחות נוספות: במידת הצורך, הפקיד מוסמך לבקש מסמכים נוספים להוכחת הקשר הזוגי בין הישראלי והזר.
הריאיון / התשאול בפתיחת תיק חיים משותפים
לאחר המצאת מלוא המסמכים ופתיחת הבקשה נקבע מועד לקיום “ריאיון”. הריאיון הינו השלב הבא והקריטי מאחר והוא הקובע את המשך ההליך.
מהו “ריאיון”? אומנם הוא נקרא ריאיון אולם מדובר יותר בחקירה במסגרתה מראיינים בנפרד כל אחד מבני הזוג ושואלים שאלות שונות לגבי הקשר הזוגי, היכרות ועוד. חשוב לציין שמותר לעו”ד המייצג להיות נוכח במהלך הריאיון. תשובה אשר אינה תואמת במדויק לתשובה שענה בן הזוג יכולה לעיתים להוביל להפסקת ההליך ולכן חשוב להיוועץ בעו”ד טרם הריאיון .
עברנו בהצלחה את התשאול במשרד הפנים – מה עכשיו?
לאחר שעברתם בהצלחה את הריאיון תוענק לבן הזוג הזר אשרת ב/1 כללי בתוקף לשנה. אשרה זו היא אשרת עבודה לכל דבר ומאפשרת לבן הזוג הזר לעבוד בכל מקום בו יחפוץ ואינו מוגבל לענפים מסוימים (כמו אשרת ב/1 רגילה). לאחר מכן, תוארך אשרת ב/1 כללי למשך 3 שנים במצטבר, כאשר בתום כל שנה ייערכו בדיקת “כנות הקשר” וריאיון זוגי. לאחר כשלוש שנים תינתן אשרה א/5 ארעי לשנה – כעבור 7 שנים ובהעדר מניעה תינתן תשובות קבע.
אין מאמר זה מחליף ייעוץ פרטני ואין להסתמך על האמור במאמר זה בכל דרך שהיא – פנה עוד היום למשרדנו לקבלת ייעוץ!
