כיצד לנהוג במקרה של תאונת דרכים?

אתה נוסע ברכבך, לפתע שומע רעש חבטה חזק – מעוצמת המכה אתה נדחף קדימה ואחורה (מה שמכונה בשפה הרפואית  “WIPLASH”), אתה מעורב בתאונת דרכים. עברת חוויה לא נעימה ומטלטלת, רגשית ופיזית. במאמר זה אנסה לעשות קצת סדר לגבי מה עושים בזמן אמת בעת תאונת דרכים ואיך יש לפעול לאחר התאונה עד לקבלת כספי הפיצויים.

אבהיר כי אינני עוסקת כאן במקרים של תאונות קשות (בהן הנפגע איבד את הכרתו) ותמיד מומלץ להתייעץ עם עו”ד מומחה ומנוסה בתחום תאונות הדרכים, גם בטרם פנייה ראשונית לחברת הביטוח.

החלפת פרטים עם הנהג הפוגע:

• מספר רישיון רכב ותוקף רישיון רכב.
• רישיון נהיגה תקף של נהג הרכב.
• רצוי לוודא שמספר הרכב שצוין ברישיון הרכב זהה לרכב שפגע בך.

היום בעידן הטלפונים החכמים, מומלץ מאוד לצלם “בזמן אמת” את הפגיעה ברכב שלך וברכב השני, הצילומים הללו ישמשו אותך בעתיד, במידת הצורך, במידה והנהג הפוגע או אתה כנפגע תפנה לחברת הביטוח שלו לפיצוי בגין “נזקי הרכוש” שנגרמו לרכב. מומלץ לכתוב בקצרה כיצד קרתה התאונה, לצורך מסירת הפרטים בעתיד לחברת הביטוח ובעת מסירת עדות במשטרה לצורך הגשת תלונה. במידה ולא הוזמנה ניידת משטרה למקום התאונה, עלייך להגיע מוקדם ככל הניתן לאגף התנועה בתחנת המשטרה באזור מגורייך, על מנת לדווח על התאונה ופרטיה. יש להגיע לתחנת המשטרה עם תעודה מזהה ולמסור תיאור מפורט ככל הניתן של התאונה ופרטיהם של הנהג/נהגים המעורבים, ככל שקיימים ברשותך: תעודה מזהה, רישיון נהיגה, תעודת ביטוח חובה, פרטי הנהג הפוגע (ככל שקיימים ברשותך), חברת ביטוח ומספר הפוליסה, תעודת חדר מיון / מסמך רפואי ראשוני אחר מקופת החולים.

לאחר מסירת עדותך, המשטרה תפתח תיק תאונת דרכים ולעיתים מזמנת את הצדדים המעורבים בתאונה ולמעשה חוקרת את המקרה. באין עניין מיוחד לציבור, ייסגר תיק המשטרה. לאחר כחודש ימים בדרך כלל (לעיתים יותר) מהגשת התלונה תקבל אישור משטרה ובו יירשמו פרטי התאונה. אישור המשטרה שניתן הינו חיוני להמשך התהליך במידה והנך מעוניין לפנות לחברת הביטוח לקבלת פיצוי בגין נזקי גוף ונזקים נוספים שנגרמו לך בעקבות התאונה. חשוב לציין כי אישור המשטרה נדרש גם כאסמכתא לקופת החולים אשר מעניקה כיסוי במקרה של תאונת דרכים במקרה ופנית לחדר המיון בבית החולים. ניתן להוריד טופס “הודעה על תאונת דרכים” מאתר האינטרנט של שירות הטפסים הממשלתי (להלן קישור) למלא את כל הפרטים הדרושים ולצרף מסמכים. חשוב! מילוי הטופס המקוון אינו מבטל את הצורך להגיע לתחנת המשטרה להגשת תלונה.

בהגיעך לחדר המיון חשוב לציין שהגעת בעקבות תאונת הדרכים וכן לציין את כל המגבלות מהם אתה סובל. כמו כן, ודא כי הרופא ציין את כל תלונותייך בגיליון הרפואי. במידה ולא ציין, עדכן אותו ובקש להוסיף את מלוא תלונותייך (בעולם המשפט אומרים “מה שלא נרשם – לא קיים”). שמור על כל המסמכים הרפואיים בקשר עם תאונת הדרכים, אלה ישמשו אותך לאחר מכן בפנייה לחברת הביטוח. דע כי במקרים מסוימים הנפגע זכאי לקבלת החזר כספי על כל הוצאה רפואית והקשורה ישירות לתאונה אשר אינה מכוסה על ידי קופת החולים (לדוג’ הוצאות בגין נסיעות לטיפולים רפואיים, הוצאות בגין העסקת עוזרת בית, מטפלת סיעודית וכו’). במידה ופונית על ידי אמבולנס לבית החולים, דע כי מחובתך להעביר את אישור משטרה באמצעות עורך דינך או באופן עצמאי לחברת הביטוח וכן רצוי מאוד להעביר את אישור המשטרה למגן דוד אדום. בעניין זה, חשוב שלא להתמהמה בכדי להימנע לאחר מכן מקנסות וריביות גבוהות אם לא ישולם התשלום למגן דוד אדום במועד. במידה והגעת עצמאית לבית החולים, חשוב לציין בעת קבלתך לבית החולים שנפגעת בתאונת דרכים, בכדי שלאחר מכן ההוצאות הרפואיות כולל התשלום עבור הביקור בחדר המיון ישולמו על ידי קופת החולים ו/או חברת הביטוח.

לעיתים חברות הביטוח מפעילות חוקרים פרטיים מטעמם ולכן רצוי כמה שיותר מהר לפנות לעו”ד מומחה בתחום תאונות הדרכים להדרכה וייעוץ מקצועי, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה. במקרים בהם נהג הרכב הפוגע לא עצר, במידה ויש אפשרות מומלץ לרשום את פרטי הרכב ושמות עדים שנכחו בתאונה ויוכלו להעיד במידת הצורך על התרחשותה. במקרים חריגים בהם לא ניתן כלל לאתר את הנהג הפוגע, ניתן לפנות לקרנית שהינה קרן ממשלתית שנוסדה בדיוק למקרים אלה, על כך ארחיב בהמשך המאמר.

לעיתים קרובות פונים אליי לקוחות ומספרים לי על תאונת הדרכים וכיצד קרתה ואז מוסיפים שלדעתם הצד השני אשם בתאונה או שהם אשמים כי לא שמו לב לכביש, דיברו בנייד וכדומה. חשוב להבין כי בתאונות דרכים לא משנה מי אשם בקרות התאונה. הכלל הבסיסי הקיים בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא כלל ה-“אין אשם”, לפיו לצורך פיצוי נפגע בגין נזקי גוף, לא משנה מי אשם בתאונה והנפגע בכל מקרה יהיה זכאי לקבל פיצוי מחברת הביטוח אשר ביטחה אותו בביטוח חובה בגין נזקי הגוף ועוגמת הנפש שנגרמו לו. אחת השאלות הנפוצות במקרה של תאונת דרכים כשפונה אליי לקוח הוא “כמה כסף אקבל?” או “כמה לדעתך מגיע לי”? התשובה לשאלה זו נעוצה בכמה גורמים. השאלה הראשונית היא מה הנזק שנגרם לך בתאונה – הפיצוי שניתן מחברת הביטוח הוא בהתאם ולכן יש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו.

דוגמאות ממקרים בהם טיפל משרדנו:

• כאבי גב וצוואר (צליפת שוט= whiplash).
• שברים.
• בלטי דיסק בגב (“פריצת דיסק”).
• מוות.

האם בכל מקרה של תאונת דרכים כדאי לפנות בדרישה לפיצוי מחברת הביטוח?
קיימים מקרים בהם אדם היה מעורב בתאונת דרכים, אולם פגיעתו הגופנית לא התגבשה לכדי נכות. אנשים רבים אינם יודעים כי גם אם הפגיעה מינורית ושטחית, חברת הביטוח מחויבת לפצות את הנפגע בגין כאב וסבל בסכומים של עד כמה אלפי שקלים, הכול כמובן בהתאם לנסיבותיו של המקרה. עו”ד מומחה העוסק בשגרה בתחום תאונות הדרכים, יידע להעריך סדר גודל של פיצוי אותו ככל הנראה תוכל לקבל מחברת הביטוח, לכן אני ממליצה לפנות לייעוץ מוקדם ככל הניתן לאחר התאונה, ולקבלת הערכת מצב באשר לתיקך.

כמה באמת מגיע פיצויים?
בבואנו לחשב את סכום הפיצויים המגיע לנפגע, נלקחים בחשבון מספר פרמטרים עיקריים – מדובר בנזק שאינו נזק ממוני (כספי). בלשון העם “עוגמת נפש”, הנפגע בתאונת דרכים סבל מכאבים, היה בימי מחלה ולכן מגיע לו פיצוי בגין הכאב והסבל שעבר בתקופה שלאחר תאונת הדרכים. לצורך חישוב ראש נזק זה, נלקחים בחשבון מספר פרמטרים:
א. אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע.
ב. מספר ימי האשפוז בהם אושפז הנפגע בקשר עם תאונת הדרכים.
ג. גילו של הנפגע.

במקרים השכיחים בהם לא נקבעו אחוזי נכות לנפגע או לחילופין קבע מומחה מטעם בית המשפט נכות אשר פחותה מ-10% נכות, הפיצוי המקסימאלי בגין כאב וסבל אותו בית המשפט רשאי לפסוק לנפגע הינו בשיעור מקסימאלי בהתאם לנכות בגובה של 10%. נפגע בתאונת דרכים נאלץ לרכוש תרופות, משככי כאבים ולעיתים מכשירים שונים (כגון: סד מיוחד) לטיפול רפואי. כמו כן, נפגע נאלץ לעיתים להשתמש בתחבורה ציבורית או במוניות לצורך נסיעה לבדיקות רפואיות וטיפולים פיזיותרפיים. גובה הפיצוי שניתן בראש נזק זה הינו בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. רצוי כמובן תמיד לשמור את כל הקבלות בגין הוצאות אלה. נפגע בתאונת דרכים ששהה בביתו בימי מחלה, זכאי גם כן לפיצוי בגין אובדן ימי העבודה כתוצאה מתאונת הדרכים בה היה מעורב. הפיצוי כאן הינו בגין אובדן ההכנסה. הפיצוי במקרים מסוימים אף צופה פני עתיד, היינו, במידה ונקבעה לנפגע אחוזי נכות צמיתה על ידי מומחה ביהמ”ש, הפיצוי בגין הפסדי שכר יחושב בהתאם לאחוז הנכות שנקבעה עד להגיעו של הנפגע לגיל פרישה.

נפגע בתאונת דרכים לעיתים נאלץ להסתייע בגורם שלישי לצורך עזרה ראשונית. קיימים מקרים של נפגעים שנאלצו לשכור עוזרת בית שכן לא יכלו לתפקד בחיי היום יום. מקרים קשים יותר הינם של נפגעים בתאונות דרכים שנאלצו לקבל עזרה ממטפלת סיעודית. ראש נזק זה מפצה את הנפגע גם כן בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לו על ידי מומחה ביהמ”ש. במקרים בהם לנפגע נגרמו נזקי גוף קשים בתאונת הדרכים, אשר מונעים ממנו להמשיך ולעבוד, הוקם מנגנון שנקרא “תשלום תכוף”. זהו סוג של “עזרה ראשונה” לנפגע, שמטרתו לאפשר לאדם שנפגע בצורה קשה בתאונת דרכים להמשיך ולהתקיים בכבוד  עד לסיום ההליכים בעניינו. הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרת בית משפט (במקרים המתאימים ניתן אף לקבל פטור מתשלום) ומוגשת בפני שופט להכרעה. בית משפט מתרשם מנסיבות המקרה שלפניו ובוחן האם הנך זכאי לתשלום תכוף. חשוב לציין כי תשלום תכוף הינו תשלום “על החשבון” וינוכה מסך כל התשלומים שישולמו לנפגע לבסוף מחברת הביטוח.

תאונות אופנוע

תאונות אופנוע הינם תאונות שכיחות למדי המתרחשות מדי יום. כבישי מדינתנו הקטנה העמוסים והפקוקים, העלייה המתמדת במחירי הדלק והצורך במציאת פיסת מקום חנייה (במיוחד באזור תל אביב) – כל אלה הופכים  את הנהיגה באופנוע לאטרקטיבית במיוחד. לצד היתרונות בנהיגה על רכב דו גלגלי, נהגי האופנועים והקטנועים בישראל חשופים ללא מעט סיכונים וסכנות במהלך נסיעתם. עצם היותם של נהגי האופנוע חשופים ובניגוד לנהגי הרכבים החגורים בחגורת בטיחות “ומוגנים” בתוך רכבם, נהיגה באופנוע פתוח מעלה בהחלט את הסיכון לפגיעה קשה יותר בתאונות דרכים על הכביש.

בהתאם לפקודת הרכב המנועי אופנוע, שהינו כלי רכב ככל רכב מנועי אחר, מחויב לבטח את נהג האופנוע בביטוח חובה לכיסוי נזקים במקרה של תאונת דרכים עם נזקי גוף. נהגי האופנועים נאלצים לשלם אלפי שקלים מדי שנה לחברות הביטוח עבור פוליסת ביטוח חובה וזאת בשל הסיכוי הגבוה להיות מעורב בתאונת דרכים הכוללת נזקי גוף. כיום, החלו חברות הביטוח לשווק לנהגי האופנועים פוליסות ביטוח “זולות” בעשרות אחוזים, תוך החתמת המבוטח על השתתפות עצמית גבוהה במקרה של תאונת דרכים. גובה ההשתתפות העצמית הנגבה מהמבוטח יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים. נהגי האופנועים ככל צרכן אחר בעלי אינטרס, מסיבות מובנות לחסוך ולקבל את המחיר הטוב ביותר עבור ביטוח החובה לאופנוע. יחד עם זאת, מבוטחים רבים אינם מודעים למשמעות קניית פוליסת ביטוח חובה עם סעיף “השתתפות עצמית גבוהה” מהמבוטח.

חשוב להבין שהאינטרס של חברות הביטוח כגוף כלכלי ועסקי הינו לשלם כמה שפחות למבוטח שנפגע ונגרמו לו נזקי גוף בתאונת דרכים. כך למעשה מקטינות חברות הביטוח משמעותית את סכומי הפיצוי לנפגעים. נהגי אופנועים יכולים להיפגע בנפילה מהאופנוע, החלקה בכביש, פגיעה של רכב פרטי או דו גלגלי אחר, אולם לא תמיד יקבלו את הפיצוי המגיע להם במידה וקנו פוליסה עם סעיף ניכוי השתתפות עצמית.

דוגמאות ממקרים שהגיעו למשרדנו:

1. נהג אופנוע רכש מחברת הביטוח פוליסת ביטוח חובה לפיה ינוכה סך של 25,000 ₪ מהנזק הלא ממוני וכן 8 ימי מחלה. נהג האופנוע היה מעורב בתאונת דרכים ונגרמו לו נזקי גוף. לאחר זמן מה, פנה לחברת הביטוח לקבלת פיצוי ואז התברר לו כי מכל סכום שמגיע לו, ינוכה סך של 25,000 ₪ וכן ינוכו 8 ימי מחלה. במקרה הנ”ל, נהג האופנוע נפגע באצבעות יד שמאל ונגרם לו שבר בפלנגה פרוקסימלית. לאחר ניכוי דמי ההשתתפות העצמית הקבועה בפוליסה נותר הוא עם פיצוי בסך של 4,000 ₪ בלבד.

2. נהג ברכב פרטי שרכש פוליסת ביטוח חובה עם סעיף ניכוי השתתפות עצמית בסך של 25,000 ₪ מהנזק הלא ממוני, נאלץ “לוותר” על תביעתו מאחר ולא נגרמו לו נזקי גוף משמעותיים והיה זכאי לכמה אלפי שקלים בודדים. פגיעתו של המבוטח הייתה כה קלה עד כי “נבלעה” בתוך סעיף ההשתתפות העצמית, כך שחברת הביטוח בסופו של דבר לא שילמה למבוטח ולו שקל אחד.

גם אם רכשת פוליסה כזו ובה סעיף השתתפות עצמית “מוגדלת”, מומלץ לפנות לעו”ד מומחה בתחום דיני נזיקין, על מנת להעריך את סיכויי תביעתך.

תאונות “עצמיות”

תאונה עצמית היא תאונה בה לא מעורב גורם נוסף מלבד הנהג עצמו. הכוונה לתאונות בהם נהג האופנוע מחליק או נופל מהאופנוע וזאת ללא גורם נוסף שמעורב. תאונות עצמיות נחשבות לתאונות מעט יותר “בעייתיות” מתאונות דרכים “רגילות” בהם מעורבים שני כלי רכב, מאחר ולעיתים עולה קושי בפני הנהג להוכיח כי אכן היה מעורב בתאונת דרכים:

• קודם כל, חשוב לשים לב לסביבתך, האם היו עדים כלשהם לתאונה שיכולים במידת הצורך להעיד כיצד היא התרחשה – לרשום את שמם, מספר ת.ז, כתובתם ומספר הטלפון שלהם.
• בהגיעך לקופת החולים / חדר המיון לציין מיד את נסיבות התאונה והתרחשותה.
• אישור משטרה: רצוי להגיש תלונה למשטרת ישראל אודות התאונה.

התיישנות: תקופת ההתיישנות להגשת תביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים הינה 7 שנים מיום קרות אותה תאונת דרכים, ולקטין – 7 שנים מיום הגיעו לגיל 18 שנה (עד הגיעו לגיל 25).

קרנית

קרנית הינה חברת ביטוח ממשלתית, שנועדה לפצות נפגעי גוף במקרה ובו אין חברת ביטוח מעורבת ואין לנפגע הגוף שום גורם ממנו יכול לקבל פיצוי בגין נזקיו. קרנית מטפלת בנזקי גוף בלבד במקרים של:

א. תאונות “פגע וברח” – במקרה שבו הנהג הפוגע נעלם מיד לאחר התאונה ואין כל אפשרות לאתרו, ניתן לפנות, במקרים מסוימים, לקרנית לקבלת פיצוי.
ב. נפגעים מרכב שהיה נהוג על ידי נהג חסר רישיון נהיגה, מרכב גנוב, מרכב שנעשה בו שימוש בניגוד לתנאי הפוליסה (דוגמת עסק של הסעת נוסעים בשכר) נפגעים ע”י רכב שלא בוטח כחוק (עקב אי תשלום הפרמיה).
ג. נפגעים מרכב שהיה מבוטח בחברת ביטוח אשר נכנסה להליכי פירוק.

שכר טרחת עו”ד

שכר טרחת עורכי הדין בתיקי תאונות דרכים מוסדר בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים וקובע תשלום לעו”ד באחוזים קבועים, בצורה מדורגת, כמפורט לעיל:

8% + מע”מ במקרים של סיום התיק בפשרה, לפני הגשת תביעה לביהמ”ש.

11% + מע”מ במקרים של סיום התיק בפשרה לאחר הגשת תביעה לביהמ”ש.

%13 + מע”מ במקרים בהם התיק הסתיים במתן פסק דין.

תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ”ה-1995 (סעיף 80), קובע כי תאונת דרכים שהתרחשה בדרך / בחזרה / במסגרת העבודה, תיחשב כפגיעה בעבודה. בפגיעה בעבודה, על הנפגע להגיש למוסד לביטוח ללאומי “תביעה להכרה”. תביעת הכרה הינה תביעה למוסד לביטוח לאומי בכדי שזה יכיר בתאונה כפי שהתרחשה כתאונת עבודה. לתביעה זו יש לצרף אישור מטעם המעסיק (טופס בל/250) כי התאונה אכן קרתה בדרך / בחזרה / במסגרת שעות העבודה, לצרף מסמכים רפואיים, אישור משטרה וכיוצ”ב.

במידה ושהית בימי מחלה ונעדרת מעבודתך, במקרה ומדובר בתאונת דרכים אשר הינה גם תאונת עבודה, הפיצוי בגין הפסד ימי העבודה ישולם לך על ידי המוסד לביטוח לאומי. לעומת זאת, בתאונת דרכים “רגילה” התשלום עבור הפסד ימי עבודה מתבצע על ידי חברת הביטוח. בתאונות דרכים “רגילות” קביעת נכות נעשית על ידי מומחה רפואי שמינה בית המשפט. בניגוד לתאונות “רגילות”, בתאונת דרכים אשר הינה גם תאונת עבודה, ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי היא זו אשר תקבע את דרגת הנכות. הדעה הרווחת כיום היא כי רופאי הוועדה הרפואית מטעם הביטוח הלאומי “מחמירים” מעט יותר מאשר מומחה בית המשפט. כמו כן, חשוב לציין כי קביעת הועדה הרפואית מהווה “קביעה על פי דין”, ולפיכך אחוזי הנכות שקבעה הוועדה תחייב את הנפגע גם בתיק תאונת הדרכים בבית המשפט.

בתאונת דרכים “רגילה” התשלום על ידי חברת הביטוח והינו מידי, גם במידה ונקבעו אחוזי נכות הסכום הינו חד פעמי ולכן ככל שנקבעו אחוזי נכות גבוהים וגילו של הנפגע צעיר יותר – סך הפיצוי שיקבל הינו גבוה יותר. לעומת זאת, במקרה של תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה עד  נכות בשיעור של 19%, יינתן לנפגע מענק חד פעמי ואילו קבעה וועדה רפואית דרגת נכות בשיעור של 20% נכות ומעלה, הנפגע יהיה זכאי לגמלה/קצבה חודשית בהתאם לסך הכנסתו ושיעור הנכות שנקבעה וזאת עד לגיל פרישה.