תושב קבע הוא אדם שמתגורר בישראל בדרך קבע ומרכז החיים שלו בישראל. תושבות קבע מאפשרת לאדם זה לחיות בישראל עד סוף ימיו וגם לילדיו יינתן מעמד של תושב קבע.
זכויות תושב קבע בישראל
תושב קבע בישראל זכאי לקבל את כל הזכויות שהמדינה מעניקה לאזרחיה כמו שירותי בריאות, תנאים סוציאלים וכו’. קיימות מספר זכויות להן תושב קבע לא זכאי:
- תושב קבע לא זכאי לקבלת דרכון ישראלי
- תושב קבע לא יכול להצביע ולהיבחר בבחירות לכנסת
- תושב קבע לא יכול להיבחר לרשויות המקומיות
- תושב קבע לא יכול לעסוק בתפקידים רשמיים שנקבע לפיהם על פי חוק שמיועדים לאזרחי ישראלי בלבד לדוגמא שופט.
עורכת דין שני אלקבץ כהן מתמחה בתחום קבלת תושבות קבע לזרים אשר עומדים בתנאים שנקבעו בחוק לקבלת מעמד של תושב קבע.
קבלת מעמד תושב קבע לבן זוג זר
אזרחים ישראלים שנשואים או מקיימים קשר זוגי עם זרים שאינם תושבי או אזרחי מדינת ישראל יכולים בתנאים מסוימים לקבל מעמד של תושב קבע לבן הזוג הזר.
חשוב לדעת שמדובר בתהליך בירוקרטי מורכב ורצוי לנהל את ההליך מול רשות האוכלוסין וההגירה באמצעות עורך דין המתמצה באופן קבלת תושבות קבע לבן הזוג הזר.
התהליך עד לקבלת מעמד של תושב קבע בישראל לבן זוג זר הוא תהליך ארוך ומייגע ונדרשת סבלנות רבה ועמידה בכל התנאים שמציבה רשות האוכלוסין לבני הזוג ובין היתר הם יצטרכו בכל שנה להוכיח את כנות הקשר ביניהם ותנאים נוספים. היכרות עם מדיניות ונהלי רשות האוכלוסין וההגירה היא קריטית ויש חשיבות רבה להיוועץ בעורך דין מומחה לקבלת אזרחות או תושבות קבע.
כאשר אזרח ישראלי מעוניין שבן או בת הזוג הזרה יגיע לחיות עימו בישראל, עליהם להגיש בקשה לחיים משותפים לפי נוהל חיים משותפים של רשות האוכלוסין וההגירה . הבקשה תוגש בהתאם לנוהל ורק לאחר הצגת כל המסמכים הדרושים בן הזוג הזר יוכל להיכנס לארץ ולהסדיר את מעמדו.
הבקשה מוגשת ללשכת רשות אוכלוסין וההגירה מחלקת אשרות בלשכה במקום מגוריו של בן הזוג הישראלי. לבקשה יש לצרף מסמכים שונים כמו המלצות מחברים , תמונות משותפות, התכתבויות של בני הזוג, חשבונות ועוד.
בנוסף יצטרכו בני הזוג להציג מסמכים רשמיים שהם מאומתים בחותמת אפוסטיל ממדינת המוצא של בן הזוג הזר ומתורגמים כמו תעודת יושר, תעודת לידה, תעודת מצב אישי עדכני ועוד.
התהליך המדורג
לאחר קבלת כלל המסמכים ברשות האוכלוסין וההגירה יזומנו בני הזוג לריאיון אישי שייערך בנפרד עם כל אחד מהם . על הריאיון להערך בשפתו של המרואיין וככל שהפקיד אינו דובר השפה, יש לדרוש מתורגמן . עורכת דין שני אלקבץ כהן מלווה בני זוג לריאיון אישי . מטרת הריאיון היא בדיקת כנות הקשר בין בני הזוג וזאת על ידי שאלות שונות על מנת למצוא סתירות בין תשובות בני הזוג.
ככל ותשובותיהם של בני הזוג לא יהיו זהות ומדובר בשאלות מהותיות ייתכן שרשות ההגירה תסבור כי אין כנות קשר ותסרב את הבקשה לחיים משותפים.
לאחר הריאיון הזוגי ובמידה ורשות ההגירה השתכנעה כי בני הזוג מנהלים קשר זוגי אמיתי וכן יאשרו את תחילתו של ההליך המדורג ותינתן אשרת ב/1 כללי בן זוג למשך שנה. אשרה זו מאפשרת לבן הזוג הזר לעבוד בישראל ולשהות בה באופן חוקי ללא חשש.
לאחר כ-3 שנים שבן הזוג הזר במעמד של ב/1 כללי יוכל לבקש שדרוג לאשרת תושב ארעי מסוג א/5 שתינתן למשך שנה. באשרת א/5 יקבל בן הזוג הזר תעודת זהות ישראלית זמנית כאשר כל שנה תחודש האשרה במשך ארבע שנים במצטבר.
במהלך אותן שנים, בכל שנה יזומנו בני הזוג לפגישה במשרד הפנים לצורך בדיקת כנות קשר והצגת מסמכי מרכז חיים . לאחר הצגת המסמכים הללו תינתן הארכה של אשרת תושב ארעי א/5 למשך שנה נוספת. ככל ובני הזוג ייפרדו במהלך אותה התקופה אז ההליך המדורג ייפסק ובן הזוג הזר יצטרך לצאת מישראל.
לאחר ארבע שנים ובהעדר מניעה , יוכל בן הזוג הזר לקבל אשרת תושב קבע במידה ובני הזוג חיים יחד כידועים בציבור. יודגש כי לפי נוהל חיים משותפים לא ניתן להעניק לבן הזוג הזר בסוף ההליך מעמד של אזרחות ישראלית וזו תינתן רק במצב בו בני הזוג נשואים .
התהליך עד לקבלת מעמד של תושב קבע בישראל לבן זוג זר הוא ארוך ומייגע ונדרשת סבלנות רבה ועמידה בכל התנאים שמציב משרד הפנים בפני בני הזוג להוכחת כנות הקשר ביניהם ותנאים נוספים. היכרות עם מדיניות משרד הפנים היא אקוטית ויש חשיבות רבה להיוועץ בעורך דין המתמחה במעמד תושב קבע מנוסה.
עורכת דין שני אלקבץ כהן צברה ניסיון והצלחות רבות בתחום קבלת תושבות קבע לבן זוג זר פנה למשרדנו לייעוץ אישי.
